7.8.2018

לאחרונה לא כתבתי הרבה,
עברו עלי שבועות קשים,
הייתי בוכה פעמיים ביום בממוצע,
הדיכאון הלך והחריף,
בחמישי האחרון החלטתי בלב כבד לחזור לתרופות.
בינתיים יש לי מיגרנות ותנודות של מצבי רוח,

אני רוצה לשתף ולספר כל כך הרבה דברים
אבל זה מרגיש מעט חסר טעם,

הבנתי שאני לא כזו מעניינת,
ושרוב החברים שלי לא הכי נהנים בחברתי.

אני חושבת להרחיב ולפרט על חוויות שעברתי אבל אין טעם,
שאתרגש ואפתח ואציף רגשות וציפיות,
אני משתדלת שלצפות כמה שפחות,
בעיקר מאנשים,
מנסה התרגל קצת להיות לבד,
אני לא רוצה את זה אבל אין הרבה ברירות,

אני מרגישה מוטמטמת,
הלימודים נהיים מורכבים,

המצב שהייתי בו בשבועים האחרונים מאוד הוריד לי את הרוח מהמפרשים,
יש לי המון מטלות לסיים שאני לא יודעת מאיפה להתחיל,

אני חושבת שזה עניין של גישה של איך שאני רואה דברים,
בסופו של דבר אני עושה וחווה גם דברים טובים, באמת שכן (תזכרי את זה!!)

היתי רוצה להמשיך לכתוב אבל קשה לי להתרכז ויש לי מיגרנה נוראית.
היתי רוצה לדבר ולשתף - מישהו אמיתי ולא בלוג ,
אבל רוב החברים שלי לא כל כך מגלים עניין וחלקם עסוקים וזה לגיטימי
אני אהיה בסדר אני מקווה אני חושבת אני יודעת

2 comments:

  1. באמת הצפה, וגם אם זה לא 'אמיתי' במובן של חיבוק סקין טו סקין, וירטואלי יותר טוב מכלום. מקווה שהתרופות יעזרו. מיגרנה היא השטן :(

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה ענקית על התגובה ועל החיבוק הדיגיטלי !!! ♥
      למזלי המיגרנות פסקו עכשיו רק השינה עדיין עושה לי צרות אבל הכל יהיה בסדר, שוב תודה שאת קוראת כאן את מקסימה

      מחק