L'appel Du Vide

הכל מרגיש פתאום קצת עגום.
מציפה אותי מעין מנכוליה.

הלכתי היום להופעה צפופה,
של להקה שאני בכלל לא כל כך אוהבת,
הכל היה שקט וגנרי אם תשאלו אותי.
היתי עם חברים וממש לא מצאתי את עצמי שם.

בסופו של דבר אני יודעת שבדוגרי,
לא באמת אכפת לך, וזה בסדר.

אני צריכה ללמוד לא לחשוף את הקלפים,
אבל אני לא אוהבת לשמור סודות,
מרגיש לי שאני שומרת הרבה בבטן לאחרונה.

עדין יש לי התפרצויות של בכי לפעמים.
לעיתים רחוקות יותר ויותר וזה טוב.

היתי רוצה אהבה,
שמישהו יחבק אותי בלילה.
אבל אני רגשית לא שם,
אני לא מסוגת להכיל שום דבר אינטימי,

זה קצת מאוד עצוב לי בלב.

אני לא בטוחה איך אעבור את הקיץ,
חזרתי לספור קלוריות וזה חבל לי קצת.