25.12.2017

רז.

אני יודעת שבאומנות זה לא רק לצייר יפה ומדוייק ואסתטי אבל אני רואה את כל האומנות הזו באינטרנט, יצירות המופת, ואפילו סתם הקשקושים בצבעי מים שבפינטרסט והיתי רוצה לצייר ככה גם, ואני יודעת שאין טעם שהשאיפות שלי יהיו להיות כמו או לעשות כמו האחר, אבל לפעמים היתי רוצה. לפני כמה ימים יצא לי לפגוש אמן ישראלי חביב, שאמר לי שהכל זה סתם, ושאומנות שצריכה לספר סוד, הוא הסתכל על הסקצ'בוק שלי ודוקא על הציור הכי פשוט ואינטואיטיבי, עליו הוא אמר שיש בו סוד. הענין הוא, שאני לא בטוחה מהו הסוד שלי, זה חוזר לנקודות שאני לא בטוחה מי אני ומה המשמעות שלי וזה נורא מפחיד, אני רואה בציירים שלי, אלו שמחזיקים סודות, עמודי חשמל, אני לא יודעת מה כל כך קוסם לי בהם, אולי הצורה אולי הקווים, אבל זה שם, איפשהו שם מתחבא הסוד שלי.

2 תגובות:

  1. הזכרת לי את הסיפור הנפלא של לאה גולדברג על שלושה אגוזים, ובהם שלושה סודות ורזים, ואיך דמויות שונות בסיפור מפענחות (כל אחת אחרת) את הסודות של האגוזים, והפענוח עושה אותם מאושרים בלי קשר לסוד האובייקטיבי (שלא ממש קיים).

    השבמחק